Construction Industry Crisis – Problem or Opportunity? Public Sector

בעידן הביטחוני והפוליטי המורכב בו מצויה מדינת ישראל, המשק ושוק העבודה עומדים בפני אתגרים מגוונים. המלחמה פגעה ועודנה פוגעת בענפי תעסוקה רבים, כאשר ענף הבנייה, המסתמך בחלקו על עובדים פלסטינים וזרים, מסתמן כנפגע מרכזי. נכון לכתיבת שורות אלה, כחודשיים וחצי לאחר תחילת המלחמה, לא אושרה כניסתם של עובדים פלסטינים מהשטחים לעבוד בישראל, מה שמגביר את החשש בקרב הקבלנים מהיווצרות כאוס ושיתוק בענף[1]. אולם, משבר זה עשוי להוות הזדמנות לשילוב אוכלוסיות אשר מתקשות להשתלב בשוק העבודה הישראלי, דווקא בענף הבנייה. בבלוג זה נשפוך אור על הסוגייה ונציג המלצות למינוף המשבר להזדמנות.

בענף הבנייה מועסקים כ-10% מכלל העובדים במגזר העסקי[2] כאשר הוא מתבסס באופן משמעותי על העסקת עובדים פלסטינים ועובדים זרים אחרים. בעשור האחרון, ראינו עלייה משמעותית במספר העובדים הזרים בענף וירידה בשיעור העובדים הישראלים, בעיקר מהחברה הערבית (ראו תרשים). זאת בשל העובדה שהענף לא נתפס כאטרקטיבי בקרב ישראלים, הן בשל סביבת העבודה, המורכבת ברובה מעובדים זרים, והן בשל תפיסה תרבותית-חברתית הרואה בעבודה בענף הבנייה כעבודה קשה, פיזית ולא מתגמלת דיה.

המשבר בענף הבנייה בא לידי ביטוי בירידה במספר העובדים בענף, וזאת כאמור כתוצאה מעצירת כניסת עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון ורצועת עזה לישראל. הדבר יוצר חוסר של מעל 80,000 עובדים פלסטינים העובדים בשגרה בעיקר בעבודות רטובות (עבודות הקשורות לשלד המבנה), הקריטיות להתמשכות הבנייה. ללא העבודות הרטובות – בין 100 אלף ל-140 אלף עובדים ישראלים (בעבודות הלא רטובות) מושפעים ולא יכולים לעבוד גם הם – מה שמייצר שיתוק בענף.

איפה כל העובדים הישראלים?  

בעוד שהתעסוקה בענף הבנייה נתפסת כאמור כלא מתאימה לישראלים, במדינות מפותחות רבות שיעור העובדים הזרים בענף נמוך באופן משמעותי ביחס לישראל (ראו תרשים).

השיעור הגבוה של עובדים זרים בענף, בולט עוד יותר על רקע קיומן של אוכלוסיות המתקשות להשתלב בתעסוקה איכותית ויכולות להשתלב בענף זה – האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית. קשיי ההשתלבות נובעים בעיקר בשל פערים במערכת החינוך וכן שיעור נמוך של אקדמאים, לצד תעסוקה ברמות שכר נמוכות יחסית לשאר האוכלוסייה.

למרות ההבדלים המשמעותיים בין שתי האוכלוסיות, בשני המקרים קיים קושי מהותי בקרב צעירים מקרב אוכלוסיות אלו, בעיקר גברים, במציאת תעסוקה בכלל ותעסוקה איכותית בפרט. בקרב גברים צעירים מהחברה הערבית חל בשנים האחרונות גידול משמעותי בשיעור חסרי המעש אשר אינם משתלבים בלימודים אקדמיים ולא בשוק העבודה, כאשר אלו שמשתלבים לרוב עוסקים במקצועות בשכר נמוך. בקרב גברים צעירים מהחברה החרדית, שיעור התעסוקה נמוך מאוד ביחס ליתר האוכלוסייה וקיימים חסמים תרבותיים להשתלב בלימודים אקדמיים. קשיים אלה צפויים לגדול משמעותית בעולם העבודה העתידי בו שיעור המשרות שידרשו השכלה אקדמית, ביחוד בעולמות המחשוב והטכנולוגיה, צפוי לגדול.

הפתרון 

עד היום הממשלה התייחסה בפתרונותיה לבעיה בענף הבנייה מבלי לבחון בצורה מערכתית או לקדם תוכנית כוללנית שגם פועלת לשילוב של קבוצות אוכלוסייה עם השכלה נמוכה בענף. צעדים אלו כללו לדוגמה:

הפתרונות האלו יעילים לטווח הקצר אך מתעלמים מן הבעיה העיקרית שקיימת בענף – הישענות על עובדים זרים והימנעות תרבותית של כניסת עובדים ישראלים לענף בהיקפים משמעותיים. הגם שלא ניתן להימנע לחלוטין מהעסקה של עובדים זרים או פלסטינים בענף זה, ישנם צעדים שהממשלה יכולה לנקוט על מנת לצמצם תופעה זו, תוך קידום השילוב של צעירים מהחברה הערבית והחרדית בתחום.

הצלחה בשילוב אוכלוסיות אלו בתעסוקה בענף הבניין מחייבת נקיטת מהלכים רחבים ופורצי דרך, תוך ראייה כוללת של הצרכים והחסמים העומדים בפני אוכלוסיות אלו. כך למשל, ניתן לחשוב על מהלך של הקמת מסלול של שירות לאומי לעובדים בענף הבנייה. אמנם, מדובר במהלך חסר תקדים בתחום השירות הלאומי, אך נראה שמהלכים "מחוץ לקופסא" נדרשים כדי להביא לשינוי משמעותי.

לשם יצירת פתרון מקיף המכיל שילוב רחב של אוכלוסיות אלו בענף הבנייה, יש צורך בתוכנית אסטרטגית כלל ממשלתית ארוכת טווח. על תוכנית זו לשלב אוכלוסיות לא משכילות שיהוו כוח עבודה קריטי לענף הבנייה ויצמצמו את התלות בעובדים זרים.

במסגרת התכנית האסטרטגית, אנו ממליצים על מספר מהלכים מרכזיים:

לסיכום, המשבר הנוכחי מהווה גם הזדמנות לגיבוש פתרון למחסור העמוק בעובדי בניין בישראל בכלל ובעת האחרונה בפרט. ההזדמנות הזו רלבנטית במיוחד עבור אוכלוסיות בהן שיעור אי המועסקים גבוה. לשם קידום הנושא נדרשת תוכנית לאומית בהובלה ממשלתית, אשר דוגמה לכמה מהלכים אפשריים מתוכה הוצגו לעיל.

¹ THE MARKER – העובדים הפלסטינים יישארו בבית — ובענף הבנייה חוששים מכאוס ושיתוק 
² דו"ח בנק ישראל -2022