ישראל בצומת החשמל – לאן ננוע בעשור הקרוב?
בעולם התחבורה, השנים האחרונות היו שייכות לרכב החשמלי. שנת 2024 הסתיימה עם יותר מ־17 מיליון רכבים חשמליים חדשים (BEV ו-PHEV) על הכבישים-מעל חמישית מהמכירות הגלובליות. אלא שמאחורי המספרים מסתתרת תמונה מורכבת: לפי תחזיות סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), סין צפויה להגיע ל־78% חדירה עד 2030, אירופה ל־60%, וארה”ב – רק ל־22%. איפה תעמוד ישראל על הציר הזה?
מה מניע את שוק הרכב החשמלי בעולם?
הדו”ח השנתי של IEA ל־2025 ממחיש עד כמה גורמים כלכליים ומדיניותיים שזורים זה בזה בקצב האימוץ של רכבים חשמליים:
- המחיר יורד: ירידת מחירי סוללות בשיעור של יותר מ-25% בשנת 2024 הפכה את הרכב החשמלי לאטרקטיבי יותר. בסין שני שלישים מהרכבים החשמליים כבר זולים מרכבי בנזין. אולם, באירופה ובעיקר בארה”ב, מרבית רכבי בנזין וסולר עדיין זולים מהרכבים החשמליים בדגמים מקבילים. כשלוקחים בחשבון את עלות הבעלות הכוללת לאורך חיי הרכב (כולל תחזוקה, דלק וביטוח), הרכב החשמלי נהיה אף אטרקטיבי יותר. עם זאת, מחקרי צרכנים הראו כי הצרכן נוטה להתמקד במחיר הרכישה – שהוא המכשול העיקרי באימוץ.
- מדיניות רגולטורית תומכת-מדיניות ציבורית ממשיכה לשחק תפקיד מפתח באימוץ רכבים חשמליים, אך הגישות שונות בתכלית בין שני הגושים המרכזיים:
- סין ממשיכה להוביל עם מדיניות עקבית ותומכת: הארכת תמריצים פיסקליים, פטור ממס קנייה ותמיכה עקבית ביצרנים מקומיים – כל אלה מחזיקים את הצמיחה הדו־ספרתית ומאפשרים לחברות סיניות לתמחר רכבים במחירים נמוכים במיוחד.
- אירופה מצידה נכנסה לשלב חדש: לאחר שנים של תמיכה נרחבת, חלק מהמדינות (למשל גרמניה) הפחיתו או ביטלו סובסידיות לרכב חשמלי – גם כחלק מלחץ תקציבי, וגם מחשש לפגיעה ביכולת התחרות של יצרנים אירופיים אל מול הייבוא הסיני הזול. החשש מאובדן שליטה על שרשרת הערך התעשייתית הוביל למתח בין מדיניות סביבתית למדיניות תעשייתית.
- תשתיות כמאיץ או חסם: השקעות מאסיביות בעמדות טעינה מהירות (סין, אירופה) מול פערים ניכרים בשאר העולם. רגולציות כמו AFIR באיחוד האירופי מחייבות פריסה צפופה לאורך צירי תנועה מרכזיים – אך גם מחייבות את הספקים לעמוד בזמני תגובה, אמינות וזמינות גבוהים.
ישראל-בין הזינוק לבלימה
בישראל קיימים תנאים כמעט אידיאליים לאימוץ רכבים חשמליים-מדינה קטנה (פחות חרדת טווח), היסטוריית אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, ותעריפי חשמל נמוכים יחסית. ואכן, בשנת 2024 הגענו לנתון מרשים: 25% מרכישות הרכב החדשות היו BEV (חשמליים מלאים), ועוד 3% רכבי PHEV (היברידיים־נטענים) – שיעור גבוה משמעותית מהממוצע הבינלאומי ואף מרוב מדינות אירופה. אלא שבמחצית הראשונה של שנת 2025, נרשמה ירידה משמעותית, רק 16% רכבי BEV ממכירות רכבים חדשים (ו-PHEV 9%) .
קיימים לא מעט הסברים אפשריים לנתון, החל מתחילת מיצוי של “קהל הטעינה הפרטית” (לפי סקר הלמ”ס קרוב ל-90% בעלי הרכבים החשמליים טוענים את הרכב בבית או בעבודה), דרך עליית מיסוי ואגרות בתחילת 2025 (מ-35% ל-45% מס רכישה, סיום הטבת אגרת רישוי ואיום עתידי בהחלת במס נסועה) ועד כניסת דגמים פופולארים של רכבי PHEV שנגסו במכירות ה-BEV.
שלושה תרחישים ל־2030 – מה צפוי בישראל?
השאלה שמונחת לפתחו של שוק הרכב הישראלי היא ברורה: האם ננוע במסלול של סין ואירופה – או נישאר מאחור עם חדירה חלקית?
- תרחיש חדירה מואצת -“הנתיב הסיני־אירופאי” (60%+ חדירה ב-2030) –כדי להגיע לשם, נדרש שילוב תנאים שיצור עדיפות כלכלית מובהקת לרכב חשמלי:
- שמירה על רמת מיסוי נמוכה יחסית עם ודאות רגולטורית לכמה שנים קדימה
- פריסה רחבה של עמדות טעינה ציבוריות מהירות, שתספק חוויית טעינה דומה לעצירה בתחנת דלק
- מעבר מהחניות הפרטיות לשוק הרחב – מיצוי משמעותי של בעלי החניה הפרטית מחייב כעת הסרת חסמים בפני השוק הכללי: קמפיין ציבורי נרחב, הנגשת התשתיות, ויצירת מסר אחיד ומניע לפעולה לקהלים חדשים
- תרחיש ביניים – (כ־50%-40% חדירה ב-2030) תרחיש אפשרי בהינתן המשך אימוץ רכבים סינים חשמליים ופריסת תשתיות הדרגתית לצד עלייה מדורגת במיסוי.
- תרחיש סטגנציה – (כ־30%-20% חדירה ב-2030) – אם לא תבוצא פעולה ממשלתית לתמרוץ השוק והסקטור הפרטי לא יפעל להגברת שיעורי האימוץ, ישראל עלולה לאבד את המומנטום שצברה ולהישאר לאחור עם שוק מדשדש.
ההזדמנות העסקית
הגל הראשון של אימוץ רכבים חשמליים בישראל היה מבוסס על בעלי חניה פרטית ותמריצים נוחים. הגל הבא , זה שיקבע את מקומנו במפה העולמית – יגיע מהרחוב הציבורי ומהכבישים המהירים:
- יבואני רכב שישלבו חבילות משולבות עם טעינה ציבורית והוזלה בעלויות החשמל
- חברות טעינה ציבוריות עם רשת רחבה בלוקיישנים אסטרטגיים – ייהנו מיתרון יחסי בשוק שבו צפויה קונסולידציה (מיזוגים ורכישות שיקטינו את מספר השחקנים הפעילים)
- רשויות מקומיות ויזמי נדל”ן שיכניסו מטעני DC לפרויקטים מסחריים ומגורים
שאלת המפתח:
האם ישראל תאמץ מדיניות ותשתיות שידחפו אותה לנתיב המהיר? מה שבטוח זה לא יקרה במקרה. החלטות שיתקבלו בשנתיים הקרובות בנוגע למיסוי, לתשתיות ולרגולציה – יקבעו אם נהיה בין המובילים או בין אלה שמדשדשים מאחור.
למי שפועל בעולם הרכב, האנרגיה או התשתיות – זה הזמן למקם את עצמכם נכון, לנעול את השיתופים האסטרטגיים ולבנות את התשתית העסקית לגל הצמיחה הבא. אנחנו ב־TASC כאן כדי לחשוב אתכם קדימה.
