כך תייצרו אימפקט באמצעות תכנון נכון
בתקופה זו, בה ארגונים מסכמים את שנת הפעילות הנוכחית ונערכים לשנה החדשה שניצבת בפתח, אנו עדים לתופעה שמתרחשת פעמים רבות אך לא מקבלת את תשומת הלב הראויה –מדובר על מצב בו הארגון מדבר, חושב ומתכנן במשך שוב ושוב במשך שנים, אבל בפועל הכל נשאר אותו דבר והתהליך לא מביא לשינוי משמעותי שהיינו מייחלים לו.
בכל הנוגע לתכנון הפעילות, נראה כי ארגונים נוטים “למעוד” במספר אופנים:
- קושי בהנחלת החשיבות והערך שבתכנון לאותם גורמים שנדרשים לקחת חלק בתכנון – מוביל לחוסר מעורבות והירתמות מצדם או לעבודה “שטחית” כדי לסמן וי
- תכנון מפורט שנראה מדהים בקובץ מושקע אבל לא מחובר למציאות – הסיכוי להצליח ליישמו נמוך, מה שיפגע במוטיבציה להמשיך ולתכנן בעתיד
- תכנון שנעשה באופן מקובע ואוטומטי מבלי באמת לחשוב, לנתח או לבחור מה נכון – משמר את הפעילות וההתנהלות ה’רגילים’ של הארגון, מה שמשאיר אותנו בדיוק באותו מקום
- עיקשות ומקובעות על מתודולוגיה ותהליך מאוד סיזיפיים ומורכבים – מוביל לתחושה שאנחנו עובדים בשביל כלי התכנון ולא שהוא עובד בשבילנו
מעבר לעבודה כארגון, הטעויות האלה מלוות אותנו במיסגורים נוספים בחיינו וכך למשל גם כהורים, אנשי מקצוע, ואינדיבידואליים אנו שבויים לפעמים בדפוסים האוטומטיים ונוטים לתכנן ולעשות את אותם הדברים באותו אופן מבלי לבחון האם אנחנו באמת מתקדמים לעבר היעד הרצוי שלנו.
אז איך משתחררים מכבלי הקיבעונות וחותרים בצורה אפקטיבית למטרות ולהשפעה שאתם רוצים לייצר בארגון?
או במילים אחרות, איך מייצרים אימפקט באמצעות תכנון נכון של תכניות העבודה:
- מתחילים מהבנת החשיבות והמקום של הגדרת אימפקט כחלק מתהליך התכנון
- מודל ‘מעגל הזהב של המנהיגות וההשפעה’ שפותח על ידי סיימון סינק (מקור) והוצג לאלפי אנשים, מסביר מדוע חשוב להגדיר את ה”למה” שלנו ואיך עושים את זה נכון. המודל ממחיש מדוע וכיצד באמצעות הגדרה חדה ומדויקת של ה”למה” אנשים וארגונים מסוגלים לעורר השראה ולייצר השפעה בעוד שאחרים, לא.
- נפתח קצת את הראש ונרחיב את היריעה – חשוב להיחשף ליוזמות מעוררות השראה שארגונים או גורמים אחרים עשו ולבחון מה ניתן ללמוד מהאופן שבו של התכנון וההוצאה לפועל של היוזמה/פרויקט
2. שוברים קיבעונות מחשבתיים ומגדירים את האימפקט שאנו רוצים ויכולים לייצר
- מתחילים מלחלום בגדול – בואו נתנתק ל-60 שניות בדיוק מהחשיבה על המגבלות, החסמים, האתגרים, היום-יום התובעני וננסה לענות על השאלה – אם יכתבו עלי / על הארגון שלי בעיתון / בבלוג בעוד 3 שנים – מה יספרו? איזה אימפקט חוללתי?
“Insanity is doing the same thing over and over and expecting a different result”
Einstein
3. מתכננים איך לממש ולהשיג את האימפקט שהגדרנו
שניה לפני שחוזרים למציאות ומחליטים (שוב) שהאימפקט הזה רחוק מאיתנו ולא ניתן להשגה, עלינו לחשוב על איך בכל זאת אפשר לפעול אחרת מהדרך בה אנו רגילים לפעול כדי להשיג את האימפקט הרצוי
- אפשר להשתמש בטכניקות ותרגולים שונים לשבירת קיבעונות שיולידו תובנות וצורת החשיבה אותן תוכלו לאמץ גם לתהליך התכנון כמו למשל טכניקת ‘החסרה’ (מתוך: “לחשוב בתוך הקופסה”, הוצאת כנרת זמורה ביתן)
- יש להבין את ההבדל בין מיקוד שליטה פנימי לחיצוני ולבחור בגישה פרו-אקטיבית –בשביל לעשות זאת ניתן לבצע תרגיל בשם “מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה” (מתוך: “שבעת ההרגלים
של אנשים אפקטיביים במיוחד” סטיבן קובי), תרגיל בו לומדים למפות את הגורמים שמשפיעים על היכולת והדרך שלנו להשיג את האימפקט ולהשקיע את מרבית המשאבים שלנו (זמן, קשב, כסף וכד’) במעגל ההשפעה – אותם דברים שיש לנו יכולת לשנות או לשלוט בהם במידה.
4. מגדירים מדדים שיאפשרו לנו לבחון ולדעת האם השגנו את האימפקט שביקשנו לייצר
- עבור האימפקט שביקשתם לייצר -הגדירו מדד תוצאה שיבחן האם האפקט הסופי הרצוי התקבל באופן המיטבי
- עבור כל משימה/פעילות מרכזית שתכננתם כאמצעי להשגת האימפקט – הגדירו מדד תפוקה ברור שיאפשר לכם לבדוק אם ביצעתם את המשימה במלואה
צוות מצוינות ארגונית-תפעולית בחברת TASC מלווה ארגונים רבים בסדנאות ייעודיות לתהליכי חשיבה ותרגול לצורך הגדרת ומדידת האימפקט בארגון.
הצוות ישמח ללוות את הארגון שלכם בתהליך מעבר מתכנון ‘על אוטומט’ לשבירת קיבעונות ויישום תהליכים ושינויים משמעותיים בארגון