אחת ועוד אחת שווה שלוש

Tal Bar

השינויים שהוזכרו בפתיחה, משותפים למדינות מערביות רבות, וכיום ישנה הסכמה רחבה שהשגת מטרות ציבוריות, בוודאי בשלב ההוצאה לפועל אך פעמים רבות גם בשלב עיצוב המדיניות, מצריכה שותפות בין המגזר הציבורי למגזר העסקי. האינטרס והתפקיד של כל אחד מהצדדים ברור וחשוב שיישמר – בעוד המגזר הציבורי אחראי על קבלת ההחלטות והתוויית המדיניות בראי קידום והגנת האינטרס הציבורי, המגזר העסקי ‘מביא לשולחן’ מתודולוגיות עבודה, ידע ויכולות נוספות שקיימים בו, ולעיתים גם את היכולת להוציא את התהליך אל הפועל בצורה טובה ומהירה יותר, בין היתר בגלל היכולת להקצות כוח אדם ייעודי לתקופת זמן מוגבלת אך אינטנסיבית לטיפול בבעיה. 

דוגמא משמעותית ורלוונטית בעת הזו לשותפויות מסוג זה ניתן למצוא בעולם התעסוקה. מדינות רבות יצרו בשנים האחרונות שותפויות בין מוסדות המדינה לבין המגזר העסקי והחברה האזרחית במטרה לפתח ולטפח הון אנושי איכותי ומותאם לצרכי שוק העבודה המשתנה. שילוב היכולות והידע של הגופים הציבוריים הרלוונטיים (בפרט, משרדי האוצר, התעסוקה והחינוך) עם אלה של גורמים פרטיים (במקרה זה מעסיקים, גופי הדרכה ועמותות שונות) מאפשרים ליצור תוכניות ממשלתיות ארוכות טווח להתמודדות עם האתגרים העצומים העומדים בפני שוק העבודה העתידי. האתגר אמנם עצום ואין מדינה ש’פיצחה’ את הנושא, אבל שיתוף פעולה עם המגזר העסקי (וגם עם השלישי) הוא בוודאי הכרחי להתוויית פתרונות ברי יישום אפקטיביים. שותפות עם המגזר העסקי יכולה לתרום מאוד להיערכות המשק לשינויים הרבים הצפויים, כמו גם ליציאה מהירה וטובה ממשבר הקורונה. 

אמון. הבסיס לכל מערכת יחסים

שילוב הכוחות של המגזרים מייצר ישות שלישית זמנית – “השותפות”. בכדי להתגבר על הפערים ולהתגייס למשימה הציבורית, לרוב מוקם צוות בין מגזרי השואף להגשים מטרות ציבוריות אשר בבסיסן ערכים חברתיים וציבוריים. מהעבודה המשותפת שלנו עם המגזר הציבורי בשנים האחרונות זיהינו מספר תנאים המגדילים את הסיכוי להצלחת השותפות.  

1. יצירת מסגרת ארגונית לשותפות: על אותה “ישות שלישית זמנית” להגדיר את ועדת ההיגוי ואת צוותי העבודה המשותפים – אנשי/נשות קשר משני הצדדים שאמונים על הובלת הפגישות, קיום התקשורת השוטפת, תיאום הפגישות התקופתיות, העברת המידע, שיתוף הידע והנעת מהלכים למימוש השותפות.  

2. Owner ציבורי: כדי שהתוצר של השותפות לא יסתכם במסמך אלא באמת יצא אל הפועל, חשוב שיהיה מי שיוביל את התהליך בצד של המגזר הציבורי. התפקיד של אותו גורם הוא להוביל את התהליך מעבר לרמה הטכנית, גם המהותית – להסיר חסמים, לקבל החלטות (בעצמו או על ידי הנעת הגורמים הרלוונטיים לקבל החלטות), לרתום את כלל הגורמים הרלוונטיים להצלחת התהליך (דרג פוליטי ומקצועי, גורמים במשרד וגורמים אחרים בממשלה), לתקשר את השינוי בכל רמות הארגון ולהיות לעיתים אף שגריר התוכנית בממשלה ואל מול הציבור. 

3. חלוקת עבודה מעצימה: אם היו יכולים להגשים את מטרותיהם לבד, לא היו הצדדים מתכנסים בשותפות. על השותפות להיות בגדר “שלם הגדול מסך חלקיו”, ולאפשר לכל צד להדגיש את חוזקותיו. לכן, על הצדדים לחלק ביניהם את העבודה כך שכל צד יזכה להדגיש את המיומנויות בהן הוא מצטיין והערך המוסף אשר הוא מביא עמו. ללא תחושת ערך מוסף, הצדדים לא ירגישו שהם תורמים ונתרמים מהשותפות ולא תהיה זכות קיום לשותפות.  

4. היכרות השותף העסקי עם עולם התוכן ו/או מתודולוגיות עבודה רלוונטיות: זכות הקיום של השותף העסקי בשותפות היא ביכולתו לתרום לקידום התחום לשמו הוקמה השותפות. לצד מתודולוגיות ושיטות עבודה – להן ערך משמעותי ביותר ולעיתים די בהן כדי להצדיק את השותפות – תורמת מאוד גם היכרות הצד העסקי עם עולם התוכן המקצועי בו עוסקת השותפות.  

תנאים אלה מהווים צעדים בוני אמון ומבטיחים לכל צד בשותפות כי מניעי האחר נכונים וכי ישנה מחוייבות הדדית לניהול תהליך מקצועי, שבסופו פעילות ממשלתית שמיטיבה עם הציבור. 

שילוב הכוחות של המגזרים מייצר ישות שלישית זמנית – “השותפות”. בכדי להתגבר על הפערים ולהתגייס למשימה הציבורית, לרוב מוקם צוות בין מגזרי השואף להגשים מטרות ציבוריות אשר בבסיסן ערכים חברתיים וציבוריים

כל צד ומה שהוא טוב בו

באמצעות השותפות יכולים הצדדים לממש את פוטנציאל הסינרגיה ביניהם ובמקביל לאפשר לכל צד לשמור על ייחודיותו – השותף הציבורי זוכה לליווי מקצועי בתהליכי עיצוב ויישום מדיניות, שימוש בדרכי חשיבה ממוקדות, כוח עבודה יעיל ודינאמי וגמישות ארגונית להרכבת צוותים בהתאם לצרכים המשתנים של השותפות; בטווח הארוך יותר זוכה השותף הציבורי לפיתוח מקצועי של אנשיו לפרקטיקות מקובלות בשוק העסקי ולסיגול יכולות שיתופי פעולה שמאפשרות לו לנצל את הידע והיכולות הקיימים במגזר העסקי. במקביל, השותף העסקי נהנה מהרחבת משאביו, קשריו, הידע המקצועי והניסיון הארגוני הנצבר בו, אשר בטווח הארוך גם יגדילו את רווחיו ויעצימו את ההון האנושי בו.  

מספר השותפויות בין ארגונים בכלל, ובין המגזר הציבורי לעסקי בפרט, הולך וגדל. ארגונים מכל המגזרים שישכילו להכיר ביתרונות השותפות ולהפנימה כפרקטיקה ארגונית, יזכו לקחת חלק ביוזמות בעלות אימפקט רב ולהוביל מהלכים הנתמכים מקיר לקיר, ובעיקר – מיושמים.  

מזה שנים רבות פועלת חברת הייעוץ TASC בשותפויות בין מגזריות עם המגזרים הציבורי והשלישי ומובילה מהלכים משמעותיים בזירה הציבורית, ובהם סיוע בגיבוש תוכניות אסטרטגיות כוללות ורב שנתיות למשרדי ממשלה, סיוע בבניית תוכניות יציאה והתאוששות מנזקי משבר הקורונה, הנגשת מממשקים דיגיטליים לציבור וביצוע סקירות עלות-תועלת למהלכי מדיניות שונים.  

כתיבה ועריכה: טל בר, מור שטרומינגר כהן