צעד נוסף אל עבר יישום התכנית הלאומית של הגדלה ופיתוח הון אנושי בהייטק
עולם ההייטק הישראלי הנוכחי משמש מנוע עיקרי לחדשנות טכנולוגית האחראית לצמיחה כלכלית במשק ועלייה בפריון העבודה ומהווה בסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית של המשק כולו. ענף ההיי טק אחראי ל-15% מהתמ”ג בישראל ומעל 40% מהייצוא. אולם, הוא רק חלק מהמהפכה הדיגיטלית העולמית שמשפיעה על כל תחומי חיינו.
הוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי טק, בראשות יו”ר הוועדה דדי פרלמוטר, הוקמה בעקבות החלטת ממשלה מס’ 212 מיום ה-1 באוגוסט 2021, על רקע היעד שנקבע בקווי היסוד לממשלה להגדלת שיעור המועסקים בהיי טק ל-15% מכוח העבודה במשק.
בעשור האחרון, הממשלה קידמה מהלכים משמעותיים לפיתוח ענף ההיי טק אך התבססה על הגדרה צרה של ההיי טק שלא כללה התייחסות לעובדים טכנולוגיים בחברות מחוץ לענף ההיי טק. ממצאי הוועדה העלו כי לצד החשיבות של המקצועות הטכנולוגיים, להמשך הצמיחה בענף ההיי טק נדרש הון אנושי מיומן באיכות גבוהה במקצועות שאינם טכנולוגיים. על כן, הוועדה המליצה על הגדרה חדשה של “משרות טק” שתכלול את כלל המועסקים בחברות ענף ההיי טק וכן מועסקים במשלח יד טכנולוגי מחוץ לענף ההיי טק.
מטרת העל שקבעה הוועדה היא הגדלת ההון האנושי בעל המיומנויות הנדרשות ממועסקים במשרות טק בישראל (מקצועות טכנולוגיים ומקצועות הצמיחה) בטווח הקצר (2026), הבינוני (2030) והארוך (2035).
יעדים מרכזיים
נכון לשנת 2021 , מעל 60% מהמועסקים במשרות טק הינם גברים יהודים לא חרדים וכ-30% מכלל המועסקים הינן נשים יהודיות לא חרדיות. לעומת זאת, שיעור המועסקים בקרב החברה החרדית והערבית נע בין 0.5%-1.5% מכלל המועסקים במשרות טק. בהתאם לכך, הפוטנציאל המשמעותי להגדלת ההון האנושי המיומן במשרות טק טמון בחיזוק היכולות וצמצום הפערים, לצורך הגדלת ההשתלבות של האוכלוסיות בייצוג חסר.
הוועדה גיבשה יעדים מדידים למספר המועסקים במשרות טק תוך מיקוד בטווח הבינוני-ארוך:
- יעד לטווח הקצר של צמיחת שיעור המועסקים במשרות טק בישראל מכ-453 אלף מועסקים (כ-14.4% מכלל המועסקים במשק) בשנת 2021 לכ-545,000 מועסקים (כ 16%- מכלל המועסקים במשק) בשנת 2026
- יעד לטווח הארוך של המשך הגידול במועסקים לכ- 690 -770 אלף מועסקים עד שנת 2035 (18-20 אחוזים מכלל המועסקים במשק)
בנוסף, הוועדה קבעה יעדי משנה לשיעור התעסוקה של האוכלוסיות במיקוד במשרות טק בטווח הארוך, כאשר 70% מהגידול במועסקים במשרות טק ב-15 השנים הקרובות יגיע מאוכלוסיות בייצוג חסר.
המלצות מרכזיות
פיתוח הון אנושי הוא תהליך ארוך שמשתלב בכל שלבי החיים ודורש הכנה הן בידע והן במיומנויות הנדרשות להתמודד ולהצליח בעולם העבודה המשתנה. בשל כך, חלק מהותי מהמלצות הוועדה התמקדו בחיזוק מערכת החינוך שמהווה את המפתח להגדלת פוטנציאל ההון האנושי להיי טק בטווח הארוך.
המלצות הוועדה למערכת החינוך כללו הגדרה של מסלול לימודים חדש – “בגרות טק”* וקביעת יעדים להגדלת שיעור הזכאים לבגרות טק ל-15% בשנת 2028 תוך מתן דגש על ידיעת השפה האנגלית. כמו כן, הוועדה הגדירה לראשונה את המיומנויות המרכזיות הנדרשות להשתלבות במשרות הטק – יכולות עבודה בצוות, יכולות פתרון בעיות מורכבות/פתוחות ולמידה עצמית.
ההמלצה המרכזית של הוועדה בתחום ההשכלה הגבוהה היא הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים החדשים באקדמיה במקצועות ההיי טק ב-25% תוך 5 שנים תוך מתן דגש על הגדלת חלקם של הנשים והערבים.
המלצות הוועדה להגדלת הון אנושי להיי טק מהוות בסיס לקידום מדיניות ומהלכים משמעותיים בראייה ארוכת טווח בשיתוף פעולה בין הממשלה והמגזר הפרטי וכלל הגורמים במשק. להמלצות אלו יש השלכות רחבות על פיתוח ההון האנושי והמיומנויות של חלקים גדלים והולכים בחברה הישראלית לשם השתלבות בעולם הטכנולוגי העתידי.
חברת הייעוץ האסטרטגי-עסקי TASC ליוותה את הוועדה להגדלת ההון האנושי בהיי טק בכתיבת הדו”ח וסייעה בניתוח המגמות השונות וגיבוש ההמלצות המרכזיות המופיעות במסמך המצורף.
ריכוז הוועדה נערך על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וחברי הוועדה כללו נציגים ממשרד האוצר, רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החינוך, זרוע העבודה, מל”ג/ות”ת, המועצה הלאומית לכלכלה וכן בכירים מהאקדמיה, המגזר העסקי ומהמגזר השלישי.
מקור: דו”ח הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק
*מסלול לימודים זה כולל 5 יח”ל מתמטיקה, 5 יח”ל אנגלית (דגש על אנגלית דבורה) ו-5 יח”ל פיזיקה ו/או מדעי המחשב.