ערים חכמות או תושבים חכמים?
אז מהי בעצם ״עיר חכמה״?
למרות השיח הרב סביב המונח ׳עיר חכמה׳, אין למונח זה הגדרה ברורה וסדורה. חוקרים רבים ניסו לעמוד על מאפייניה השונים של ׳העיר החכמה׳ – אולם נראה שכל עיר ועיר מגדירה את המונח לצרכיה, ובהתאם לערכיה.
כך, למשל, ערים כמו סיאטל וקויבק סיטי משתמשות במונח כדי לקדם מהפך טכנולוגי בתחום התשתיות, החינוך והנגישות של תושבי העיר למידע. מעברו השני של הגלובוס, העיר סונגדו (Songdo) בדרום קוריאה היא עיר חדשה שנבנית מהיסוד – וטכנולוגיות המידע שולבו בתוך נימיה של העיר בעודה מוקמת. כל אחת מהדירות בעיר סונגדו כוללת סדרה של חיישנים שמשדרים מידע לשרת עיבוד מרכזי, המנהל למעשה את חיי העיר.
המשותף למרבית ההגדרות לעיר חכמה הוא השימוש האינטנסיבי בטכנולוגיות מידע כבסיס לקבלת החלטות ופעילות בעיר. חלק ניכר מההגדרות, לא מתייחסות לאופי השימוש במידע זה וטיבו. במילים אחרות – מספיק שעיר מיישמת מספר טכנולוגיות מידע בתוך סדרי הניהול שלה על מנת שתוכל להציג עצמה כעיר חכמה.
מדוע ערים מבקשות לקדם עצמם כ״ערים חכמות״?
כחלק מהמחקר שביצענו ב-TASC, זיהינו שלוש מטרות מרכזיות שבגינן ערים מבקשות לשלב טכנולוגיות מידע ופלטפורמות דיגיטליות:
אוקיי. הבנו את ההגדרה.. מה בתכל׳ס צריך לקדם?
כמו בכל תחום טכנולוגי או דיגיטלי, גם כאן יש הרבה פתרונות אפשריים. לדוגמה:
יש הרבה פתרונות, ומעט משאבים. מאיפה מתחילים?
- Strategy
מתעדפים את אשכולות הפעילות של הרשות. מה יותר חשוב? מידע ושירותים ישירים לתושב או אופטימיזציה תפעולית? - Gap Analysis
מגדירים את הפער הקונקרטי, במונחים של צורך עסקי וחוויית הלקוח. כך לדוגמה, הגדרה של פער כ״חסרים חיישנים חכמים בתחום האשפה״ היא לא הגדרה טובה. הפער האמיתי הוא למעשה ״צורך בייעול הקצאת המשאבים של מערך פינוי האשפה בעיר״. יכול להיות שמערכת תפעולית פשוטה לאגף התברואה תביא לשיפור משמעותי, בלי פריסה של אף חיישן. - Do the Basics Right
מתחילים עם התשתיות הבסיסיות, שיאפשרו התפתחות אורגנית ובריאה בהמשך. כך, לדוגמה, אם החלטנו שהאשכול הכי חשוב לנו הוא ניקיון ותברואה, נכון להתחיל במחשוב של הניהול השוטף באגף התברואה. לאחר מכן נכון לממש טרנספורמציה דיגיטלית מלאה של תהליכי העבודה בתחום זה, לרבות יצירת דשבורד מנהלים שיסייע בניטור מערכתי של הפעילות בתחום. רק לאחר מימוש שכבות הבסיס (מחשוב, דיגיטל, תשתית דאטה) נכון לפעול לפריסה של חיישנים ואנליטיקות מתקדמות של דאטה.
- Customer Oriented Approach
הפתרונות הם רבים, והלקוחות הם מגוונים. כל עירייה וכל רשות מקומית נמצאת במרחב גיאוגרפי שונה, משרתת חתך אוכלוסייה שונה, ונמצאת במקום שונה מבחינת יכולת ביצועית וכלכלית. לכן – בעת זיהוי הפתרונות הרלוונטיים נכון לאפיין את הצורך מזווית הלקוח (התושב, העסק, עובד הרשות המקומית וכיו״ב) ולהתאים את הפתרון לצרכים הייחודיים שלו.
״אנשים, ולא מבנים, הם המפתח להצלחה של עיר״
“נצחון העיר”, אדוארד גלייזר
סיכום: אז ערים חכמות או תושבים חכמים?
הציטוט הזה, מספרו של אדואר גלייזר, התייחס לכישלון של רבים מפרויקטי ההתחדשות העירונית. הקביעה הזו, שכוונה בעיקרה לקובעי מדיניות ומתכנני ערים, נכונה גם לענייננו.
הבנה של צרכי התושבים, העסקים ועובדי הרשות המקומית היא המפתח להטמעה מוצלחת של טכנולוגיות ופלטפורמות דיגיטליות ברשויות המקומיות.
מחלקת הדאטה והדיגיטל ב-TASC כוללת מנהלי מוצר, מומחי דאטה ומומחי חוויית לקוח שיכולים לסייע לשחקנים השונים בתחום הערים החכמות:
– סיוע לספקי הפתרונות הטכנולוגיים בזיהוי צרכי השוק וגיבוש אסטרטגיה מוצרית-עסקית מתאימה
– סיוע לרשויות מקומיות באפיון וגיבוש דרישות המתאימות לאתגרים והצרכים הייחודיים שלהן
אם אתם מעוניינים להתייעץ או סקרנים להכיר את המומחים שלנו – פנו אלינו